הגאון הגדול רבי דב יפה זצוק"ל | מפתח הקהילות

הגאון הגדול רבי דב יפה זצוק"ל

יתד נאמן | כ' בחשוון תשע"ח - 09.11.2017 - 22:24
לחץ להגדלה

עולם התורה והיכלי הישיבות וכלל עמך בית ישראל, ובמרכזם אלפי תלמידי ובוגרי ישיבת כנסת חזקיהו לדורותיה, ושומעי לקחו במקומות תורה רבים, התעטף אתמול בתחושת קדרות ויתמות נוראה, עם הישמע הבשורה המרה בסילוקו לשמי רום של אחד מגדולי מרביצי היראה בדורנו, הגאון הגדול רבי דב יפה זצוק"ל, שנשא את רוממות המוסר והנחלת הדעת על כפיו למעלה מששים שנה במסירות אין קץ, וזכה להעמיד אלפי תלמידים כבנים בתורה וביראה, שנסתלק אתמול לאחר ימי חולשה ומכאוב בשנתו הפ"ט.

במעלליו יתנכר נער

עריסתו של זקן המשגיחים זצוק"ל בי"ד סיון תרפ"ח בעיר וילנא לאביו רבי צבי יחזקאל זצ"ל, יהודי ירא שמים מרבים, ולאמו מרת טובה גיטל ע"ה שהוריה נודעו בהחזקת תורה וחסד בעיר וילנא, כפי שסיפר לו לימים מרן החז"א זצוק"ל שזוכר הוא את המסעדה שניהל סבו, שרווחיה היו בעיקר להחזקת לומדי תורה, והוא צמח והתחנך מינקות על מבועי התורה והחסד.

בהיותו כבן ז' שנים עלתה מחשבה בלב הוריו לעלות לארץ הקודש, ולימים תיאר כי סיפרו לו שלא ידעו מעולם מדוע חשבו לפתע לעלות ארצה, למרות שלא היה חסר להם דבר בוילנא, ורק ברבות השנים ראו כמה יד ההשגחה סובבה זאת, שבזכות מחשבה זו שהביאה לידי מעשה להתנתק מכל המשפחה ולעלות ארצה, ניצלו מאימת המלחמה הנוראה באירופה.

כבר בהיותו ילד קט חשקה נפשו לגדול בתורה וביראה, וכשראה זאת אביו שלחו ללמוד בישיבה לצעירים, בה כיהן כמרביץ תורה הגאון רבי יואל קלופט זצוק"ל, ששם עיניו על העלם הצעיר והבחין בו כי עדיו לגדולות, ומאוחר יותר כשפתח ישיבה חדשה בפרדס חנה על טהרת הקודש, ביקשו שיבוא עימו לייסד את הישיבה, ואז נקשר בו עמוקות וקיבל ממנו תורה ויראה.

לימים סיפר, שבאחד הימים פגש ראש ישיבת חברון מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל באביו ושמע שיש לו בן יקר וחשוב שחפץ לגדול בתורה, והפציר בו לשלחו לישיבת "כנסת יחזקאל" חברון, ואכן הוא עשה כמצוותו ושלחו ללמוד בישיבת חברון בה למד עד למלחמת תש"ח. בישיבה נקשר עמוקות בראשי הישיבה וקיבל מהם מלוא חופניו תורה ודעת בכל מכמני העליה.

כשהחל המצור על ירושלים והוריו חששו להשאירו לבד בישיבה, ביקשוהו שיבוא ללמוד בסמוך ונראה אליהם, ואז שם פעמיו ללמוד בישיבת פוניבז' בה למד כשנה ונקשר עמוקות בראשי הישיבה ובמיוחד במרן המשגיח הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצוק"ל, שנודע בקשריו המיוחדים עמו ושתה בצמא כל דברותיו וגדל לאורם ככל הימים.

באותה תקופה בקשו אחד מחבריו לייעצו בקושי מסוים שהיה מנת חלקו, והוא ייעץ לו שיסור עימו לבית מרן החזו"א זצוק"ל, שהינו תל תלפיות שהכל פונים אליו, וכן שם פעמיו לראשונה לבית מרן החזו"א, והציג בפניו הענין ובעקבותיו יעץ מרן החיזו"א לאותו בחור שיעבור ללמוד בישיבת סלבודקא, והמשגיח זצוק"ל שידע כי הדבר קשה עליו נאות לעבור עמו ולמד עמו יחדיו שם בישיבה כשנתיים ימים.

מאז החל להתקשר רבות במרן החזו"א זצוק"ל והיה מתייעץ עמו בכל דבר שאלה והלכה, וגם היה מרצה לפניו משיעורי רבותיו, והיה משוחח עימו רבות בדבר הלכה והנהגה. ואת שמועותו והנהגותיו אף היה מנחיל בשיחותיו הרבות כל ימיו. כך לדוגמא היה מעורר בשמו על שחז"ל מספרים על רבן יוחנן בן זכאי שלמד ארבעים שנה וכלום באותן ארבעים שניה שלמד לא היה את מי ללמד?! אלא משמע שכך הוא הסדר הנכון וכך מצליחים יותר, בתארו שגם מרן החפץ חיים עמל הרבה שנים להיות חפץ חיים, ואחר כך הפך את העולם בזמן קצר, והפטיר באומרו "הזכות ההגדולה ביותר לעם ישראל היא להרבות את עם ישראל בגדולי ישראל".

עם הגיעו לפרקו ביקש ראש ישיבת חברון הגאון הגדול רבי אהרן כהן זצוק"ל שהכירו והעריכו מאד מתקופת לימודו בישיבתו, לקחתו לחתן בעבור אחייניתו שגדלה במעונו, והיתה בת בית בביתו כל השנים, וכך יצא השידוך לפועל כשהקים את ביתו לתפארה בשנת תשי"א, כשרבי אהרן עומד מצד הכלה בכל הנצרך לה לבניית ביתה עם אחד מבחירי תלמידיו.

לאחר נישואיהם דרו בשכונת גאולה בסמוך לישיבת חברון, והוא החל ללמוד בכולל שעל יד ישיבת מיר, בה עמל על תורתו כשלוש שנים ואף היה מרבה לשמוע שיחותיו של מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין זצוק"ל עמו נקשר בעבותות אהבה וחיבה אין קץ.

מסכת הרבצת היראה והנחלת הדעת

פרק מרכזי בימי חייו העילאיים היה הרבצת התורה והיראה. הכל החל כשלמד בישיבת זכרון יעקב ושם נקשר למרן המשגיח הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצוק"ל שהבחין ברום מעלותיו הייחודיות וביקשו שימסור ועדים ויחזק את הצעירים בישיבה. כעבור שנים כשעברה הישיבה למשכנה החדש ביישוב כפר חסידים נפטר ראש הישיבה הגאון רבי נח שמעונוביץ זצוק"ל, ומרן הגר"א לופיאן ביקשו שיבוא לכהן לצידו כמנהל רוחני בישיבה.

המשגיח זצוק"ל שהיה אך בן כ"ו שנים, היסס אם עליו להענות להצעה שכזאת, אך כדרכו מעולם לא אמר לא להצעה שהיה בה תוספת חיזוק ושליחות למען קידוש שמו יתברך, אך באותם שנים עסק רובו ככולו בעומק לימוד התורה והתלבט אם לא יפריע לו הדבר לעסקי תורתו. בצר לו פנה למורו ורבו מרן החזו"א זצוק"ל בשאלה זו, והוא ייעץ לו שאם יוכל למסור שיחותיו ולייעץ לתלמידיו, אז שיטול על עצמו התפקיד, והוא בענוותנותו לא חשב שהוא ראוי לכך אלא קיבל על עצמו לרכוש מידה זו.

וכך החל את הרבצת התורה והיראה בישיבת "כנסת חזקיהו" כשהוא צעיר לימים, כשמרן הגר"א לופיאן זצוק"ל מסר שיחותיו במשך שבועיים, ובשבוע השלישי מסר המשגיח את שיחתו לפני בני הישיבה ששתו בצמא את דברותיו. הוא כדרכו מעולם לא דיבר על עצמו אך לאחרונה כשחפץ היה ללמד את הרבים לקח, התבטא באורח נדיר באומרו "כשהתחלתי לכהן כמשגיח הייתי צעיר המשגיחים שבדור, וזה עבר כל כך מהר, ללמדכם שהחיים עוברים ביעף, וכל האדם לנצלם אך למוטב כי לא יהיה סיפק בידו להתעלות כמשאלתו כל ימיו".

כשנפתחה ישיבת "כנסת חזקיהו" לצעירים, כיהן המשגיח כמגיד שיעור הראשון שפתח את הרבצת התורה בישיבה לצעירים, וזאת על פי בקשת ראש הישיבה הגאון הגדול ר"א מישקובסקי זצוק"ל, שהסביר שאם חפצים שהתלמידים ילמדו איך לומדים בישרות, ויכירו מהו הרב הדומה למלאך, אין מתאים לכך יותר ממנו, וכך במשך שנים כיהן כמגיד שיעור בישיבה וחיבב את התורה והיראה על תלמידיו.

בשנת תש"ל נענה לבקשת משגיח ישיבת גרודנא הגה"צ רבי הלל כגן זצוק"ל לכהן בה כמנהל רוחני, ומסר בה את שיחותיו במשך כמה שנים, כששיחותיו הפכו לאבן שואבת לבני הישיבה ולבני האזור כולו ששתו בצמא את שיחותיו המאלפות.

בשנת תשמ"ז נקרא על ידי הגאון הגדול רבי יהודה עדס שליט"א ראש ישיבת "קול יעקב" למסור בה שיחות שבועיות, ומאז מידי שבוע בשבוע עלה ירושלימה למסור שיחתו בהיכל הישיבה, כשבני הישיבה נכרכו בו בעבותות של אהבה ולמדו רבות מקצות דרכיו המרוממות. בשנים האחרונות אף הוסיף למסור באותו יום שיחה בישיבת מיר בפני בני עליה שביקשו לשמוע מדיברותיו.

מלבד זאת מסר מדי שבוע שיחה מיוחדת בישיבת "קרן אורה" בכרמיאל, והתלמידים זכו להנות רבות מדמותו המיוחדת והמרוממת שמראה כיצד גדלים באמת במטרה אחת ויחידה לעשות רצון ה' בלבד.

מלבד זאת היו לו בישוב רכסים עצמו כעשרה ועדים ושיחות מידי שבוע, כשכל המבקשים מקרב היישוב רכסים וקהילותיה, נהנו משיחותיו המאירות שהיו לשם דבר בגדלות מיוחדת, והוא השכיל להנחיל תורת גדלות האדם כשיטת סלבודקה כפי שינק מגדולי מנחיליה, דרך מידת האמת של קעלם שבה התחנך וגדל לאורה, והנחיל מדרכיו לכל מבקש ובן עליה באשר הוא.

את מידת הרבצת היראה והנחלת הדעת ראו בקשר העז והאיתן שנקשרו בו תלמידיו בכל שנותיו במיוחד בישיבת "כנסת חזקיהו", בה היה דמות מופת ופלא לכל תלמידיה עשרות בשנים דבר יום ביומו, והיווה עמוד הענן להנחותם הדרך, ועשרות בשנים לאחר מכן התרפקו על עצותיו המחכימות והארותיו המיוחדות בדרכי העליה. והוא כדרכו לא היה מעודו תובע, אלא האיר לפניהם הדרך אשר ילכון בה, והיה רגיל לומר שכל בן ישיבה הוא בספק גדול הדור, והכל תלוי במיצוי כוחותיו, שיתבהרו עם השנים, והדברים התקבלו על לב תלמידיו הרבים ביודעם שהוא מבקש מהם באמת להתעלות, והכל בדברים שהוא אחז בהם בשלימות.

עמוד התורה ושמחתה

כל ימיו התייחד המשגיח זצוק"ל בהיותו האדם השלם, שכל עיתותיו הינם לקדש שמו יתברך, תמיד היה רגיל על לשונו לומר "מה ה' אלוקיך שואל ממך, כי אם ליראה את ה' אלוקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבדו בכל לבבך ובכל נפשך", ואכן ראו מיד שאין לו בעולמו כל ימיו שהיו שווין לטובה רק עמל התורה והנחלת הדעת, וכך היה מעודד את תלמידיו כל השנים שהתורה ועיונה הינה התענוג הגדול ביותר לאדם הן בעולם הזה והן בעולם הבא, והיה רגיל לספר בשם רבו מרן החזון איש זצוק"ל, שסיפרו לפניו בהתפעלות על בחור בן ישיבה שלומד י"ח שעות ביממה, והגיב מרן החזו"א בתמיהה – וכי רבותא היא שיש בחור החפץ לחיות?! והוסיף לומר בשמו, שקל יותר ללמוד י"ח שעות ביום מאשר שש שעות ביום, כי התורה משמחת ומענגת וככל שלומדים ועוסקים בה יותר, מתענגים ושמחים בה יותר. וכמה נאים הדברים למי שאמרם, שהיה טרוד כל ימיו בעמל התורה שבה רכש ידע נרחב בכל מקצועות התורה.

רעיו שלמדו עמו בישיבת "כנסת יחזקאל" חברון סיפרו, שכבר בהיותו ביני עמודי בישיבה נודע כמי שבקיא בכל ספרי המהר"ל והרמח"ל, והיה משמש מראה מקום לכל אלו שביקשו להכיר תורתם.

ולמרות רום גדולתו בתורה היו בו מיזוג נדיר של מידות וחסד יחדיו שהשתלבו בקרבו מבלי שידחקו זה את רגליו של זה, והיה גדול בהרבות חסד בכל דבר שנקרא לכך, ושילב את מעשי החסד והעמיס אותם על סדר יומו העמוס בלאו הכי, באופן שהם לא יפגעו בהתמדתו המופלאה בתרה, בהביאו את ששמע מהגאון הגדול ר"א כהן זצוק"ל, שהתבטא אודות כך "מאז שהחלתי להתעסק בצדקה וחסד, אני מרגיש טעם אחר בלימוד ונפתחו לפני מעיינות החכמה", וכך התנהל כל ימיו.

בתקופה האחרונה אף עמד לימין ייסוד ראש הכוללים "מגיני ארץ", שעיקרה הוא לימוד במשך כל ימות השנה בשעות היממה בשילוב תורה ומוסר, ובתקופה האחרונה נפתחו שני סניפים שבהם עמלו עשרות רבות לנהוג כך, ועודדם לפתח ולהגדיל זאת לבלי הכר.

האדם השלם

כל ימיו היה המשגיח זצוק"ל עובד ד' בכל כוחו, כמי שדבק במידת באמת והתנהג כמאמר המקרא "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", ובעוז רוחו השליט עצמו על שכלו, ולא היה עושה כל צעד מבלי לחשוב תחילה קודם עשייתו אם עושה הוא בכך רצון קונו. כך נודע בהתבטלותו לכל אדם, וכשראוהו לא אחת יושב ומאזין לשיחותיהם של צעירים ממנו בעשרות שנים, והביעו פליאה זעירה על כך, השיב בטבעיות- אם יכול אני לקבל דבר מה וכי אני פטור רק משום היותי זקן בגיל שיבה?!

הוא כיבד כל אדם וראה בעיקר רק את מעלות האחר ולא את חסרונו, והיה מחזק את העושים ומחשל את הנחשלים מעט להתחזק בצורה שלא היה ניתן לסרב לבקשתו, כאילו מפסידים יהלומים העומדים לפני כל אדם.

ככלל היה חשוב לו להנחיל לכל שעבודת ד' וקיום המצוות אינם "מס" שצריך לשלם לבורא יתברך בחיינו, אלא זהו הדבר שעושה אותנו מאושרים גם בעוה"ז וגם בעוה"ב, בהדגישו שדקדוק במצוות אינו נצרך להעשות ב"נערוין" וקפידה, בהביאו את דברי רבו מרן החזו"א שאמר שזה חילול ה' שנעשים קפדנים בקיום מצוות, שגורם הדבר לחילול ה' שנראה הדבר כאילו לדקדק במצוות צריך להיות קפדן.

זוהי הסיבה שכל ימיו התנהל בתמימות ובשמחה, כי ראו עליו את גדולתו בכל רגע מימי חייו, והצליח לרכוש אהבת תלמידיו ולשנות אורחותיהם בדרך האמת, כשהתנהל בפקחות נדירה ומיוחדת, וכך לדוגמא בחודש אלול כשרצה שבני הישיבה יתחברו יותר ללימוד המוסר, היה נוהג להגיע פעם בפעם להיכל הישיבה לכנס סביבו את התלמידים ולהרצות בפניהם שיחות קצרות של דקות ספורות שהיו מסרים קליטים ובהירים בדרך העליה הצרופה.

קשר עמוק ומיוחד עם "קופת העיר"

קשר תמידי עמוק ומיוחד היה למשגיח זצוק"ל עם קופת צדקה של גדולי הדור "קופת העיר". שזכתה והיה משתתף בקביעות בכל אסיפות וכינוסי תפילה של "קופת העיר" בצוותא עם כל גדולי הדור, ובקביעות ובמסירות הגיע ממקום מגוריו בצפון הארץ גם כשהדבר היה כרוך במאמצים מרובים. לפני כשלושה חודשים עוד נסע כמנהגו במיוחד לעמוקה לחתום את סדרי תפילות ה-40 יום על תורמי הקופה.

לפני 3 שנים ייסד וכונן את סדרי מעמד התפילה בי"א בניסן, יומא דהילולא של השל"ה הק', להעתיר בציונו על תורמי קופת העיר, בצוותא חדתא עם הגאון הגדול רש"י בורנשטיין זצוק"ל, ועם יבלחט"א הגר"ש גלאי שליט"א, ברגש ובדמע, כשכולו להבת אש בקדושה ובתחנונים עבור הזקוקים לישועה, ואחז כמנהגו זה עד השנה האחרונה במסירות נפש. לפני כשנה במהלך החורף, עמד בראשות תפילת "קופת העיר" במירון לרפואת ולחיזוק רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, ובכל הזדמנות התאמץ למען תפילות קופת העיר ועבור הכלל כולו.

בנוסף עמד המשגיח זצוק"ל בראש המסעות המפורסמים של קופת העיר לציון מרנא הגר"א זיע"א בוילנא ולציון מרנא החפץ חיים זיע"א בראדין, כשהקפיד להשתתף בכל המסעות החל מפתיחתם בשנת תשס"ט, ועמד בראשות המסע להעתיר על תורמי הקופה, בתפילותיו הנרגשות ובתחנוניו עבור התורמים הרבים.

עמוד צלותהון ובעותהון

תפילתו של המשגיח זצוק"ל נודעה לשם דבר, ורגיל היה על לשונו לומר "זו לא מידת חסידות, אדם צריך לדעת כי התפלה היא הצינור שלנו אליו יתברך בכדי שנוכל לזכות לקבל מידו המלאה והפתוחה את אשר חפצים ונצרכים אנו בחיינו". וסיפר בענין זה שמרן החזו"א זצוק"ל נשאל מה לעשות לצעיר שפתאום איבד הטעם בתפילה, ואינו יודע סיבה לכך, והשיב שינסה ללמוד כמה שעות בהתבודדות שזה מקדש מאוד, כעין הענין של לימוד בלילה, וילמד ספרי אחרונים משמחי לב, וספרי יראים שיעוררו את ליבו.

יראתו שקדמה לחכמתו היתה לשם דבר, ופעם העיד בגילוי לב לפני בנו שחושב הוא שעובדת לידתו מהול סייעה בידו לבל יהיו לו נסיונות וקשיים, ויוכל לעבוד את קונו בשלימות ממש. כן ראה המשגיח זצוק"ל את כל יעודו לחזק כל מי שרק יכל ובכל הזדמנות, וכך נעתר אף לעמוד בראשות כנסי החיזוק של בני הישיבות שהתכנסו פעמיים בניה בצוותא חדתא עימו ועם עוד גדולי תורה, וזכו להנות מנועם אמריו ודברותיו, כשהוא מנחיל להם מתורת קמאי לדורנו אנו.

תורתו מכרזת עליו

ספריו היו לספרי יסוד בלימוד המוסר בהיכלי התורה, סדרת הספרים "לעבדך באמת" – שיחות מוסר בעניני חודש אלול, ושיחות מוסר בעניני אמונה, תורה, מועדים, גמילות חסדים, וכן על התורה, קנו מקום של כבוד בכותל המזרח של ספרי הדעת והיראה. כשאמרו לו תלמידיו כי חפצים הם לקרוא לסדרת ספריו "לעבדך באמת" סירב בענוותנותו באומרו, מי אני שאוכל לומר ולהעיד מהי עבודת ה' באמת, אך חזקה עליו הפצרת תלמידיו שאמרו כי בשיחות אלו חשים אכן מהי עבודת ה' באמת. כן יצא הקובץ "עבודת הימים הנוראים", בו פתח מסילה וצוהר לעבודת הימים הנעלים בירח האיתנים, כשהוא מפליג אף במה ששמע וקיבל אודות עבודת האדם באלו הימים. כן יצאו לאור רשימות והדרכות שקיבל מרבו מרן החזו"א זצוק"ל, "דברי חכמים" "דברי מוסר" קונטרסים על חודש אלול וחנוכה ועוד.

בשנים האחרונות צורף לבקשת רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א כחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, ומאז השתתף באופן קבע בישיבות מועצגה"ת, כשהוא מתבטל תדיר לדעת זקני הדור שליט"א שקיבל את הנהגתם המושלמת באופן מופלא.

אשכבתיה דרבי

בתקופה האחרונה נחלש רבות, ולמרות זאת לא פסק מסדר יומו הדקדקני לעליה צרופה בכל מכמני העליה. בימים האחרונים נחלש מאוד ונערכו תפילות רבות בהיכלי התורה והכוללים בכל אתר ואתר. לאורך כל התקופה זכה לקבל טיפוח מיוחד ומסור מרופאי בית החולים בקרית צאנז כפי שהעידו מקורבים ובני משפחתו, שהצוות הרפואי המקצועי השקיע מאמצים אדירים כדי להשיבו לאיתנו. אתמול בשעת צהרים השיב את נשמתו ליוצרה במעמד בני המשפחה הרוממה והמוני צעירים שמיאנו להפרד מרבם הנערץ בדמעות רותחות.

מסע ההלויה יצא מהיכל בית מדרש הגדול בקרית צאנז בנתניה, בה שהה בתקופה האחרונה לחייו. ספד לו נרגשות כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א שנפרד ממנו בדמע, באומרו כי בסילוקו של צדיק פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה. וזכות היתה לנו שהיה בה לאחרונה ובטח יהיה למליץ יושר בשמיא כפי שהיה כל ימיו עושה רצון קונו בשלמות. בתקופה הקצרה שחי בקרבנו כאן ראו המסירות נפש שלו לקום בכל קדיש בתפילה למרות שלא היה בכוחותיו, והביא פירוש על הפרשה שאברהם בא לספוד לשרה ולבכותה ולא נתבאר מה הספיד, והביא דברי הש"ך שבאמת לא הספידה, וניתן לומר שזאת משום שהקב"ה אמר לאברהם כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה שהיה טפל אליה בנביאות, וכשראה מעלתה הגדולה אמר שאינו ראוי להספיד ולכן לא הספידה באמת, ומי אנו שנספיד אדם גדול ויש רק לבכות על האבידה שאין כדוגמתה, כי יש הרבה מרביצי תורה, אבל מי שעמל להנחיל איך להיות יהודי השלם, אין.

לאחר אמירת הקדיש ע"י בניו שליט"א, המשיך מסע ההלויה בעלותו לירושלים עיה"ק לעבר היכל ישיבת "קול יעקב" בשכונת בית וגן, בה הרביץ תורה ברמה למעלה משלושים שנה, כשכל הרחובות הסמוכים הושחרו מרוב אדם, בראשותם גדולי תורה, ובמרכזם אלפי תלמידיו ומקורביו שקול בכיים הדהד למרחקים. לפתע מטר עז ניתך ארצה, וניכר היה כמה שמים בוכים על סילוקו של צדיק.

לאחר אמירת התהילים החל הגאון הגדול רבי שמואל אויעראך שליט"א בדברי הספדו, כשהוא קורא עליו הי צדיק והי עניו, שבסילוקו הסתלקו דורות של בעלי מוסר אמיתיים ושלמים שחברו בעולמינו, בהדגישו כמה היה האדם השלם בכל מכמני העליה.

לאחר מכן ספד לו הגאון הגדול רבי יהודה עדס שליט"א ראש ישיבת "קול יעקב" שתינה בקול נהי, בהביאו המקרא וימת יוסף וכל הדור ההוא, שדור שלם של מוסרי התורה הלך מעימנו עתה, ובמיוחד שהיה מנחיל דעת בהיכל הישיבה במסירות רבה רבות בשנים, וכולם נקשרו ביראתו המאירה ובדמותו המיוחדת, וקונן עליו צר לי אחי נעמת לי מאוד, ובתארו כמה התבטל והצטנע כל ימיו, וגם כשנקרא לכהן פאר כמנהל רוחני, מצאוהו יושב בפינת בית המדרש מעיין בספר כאילו אין הדבר נוגע אליו.

הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון קונן בקול נהי, בזעקו שעתה נסתלק מעימנו שריד לדור דעה, שהמשך שרשרת הנחלת המוסר ממרן הגרי"ס זיע"א, והוא שגדל בישיבת חברון וינק מאצילותה של סלבודקא, וקיבל רבות בפונוביז' מגדולי המשגיחים, וממרן הגר"א לופיאן זצוק"ל הוא שהנחיל הדר סלבודקא עם האמת של קעלם, וידע להחדיר זאת לצעירים בכל שנותיו. והוסיף, שבחגיגה נאמר שיש עמוד אחד שעליו העולם עומד כמאמר המקרא צדיק יסוד עולם, שצדיק אמיתי עליו עומד העולם, והוא היה צדיק אמיתי כל ימיו ממש, וקיים המקרא התהלך לפני והיה תמים, שלא היו אצלו מושגי עוה"ז אלא רק רוחניות וחיזוק והטבה לאחרים.

בנו הרה"ג ר' מרדכי שליט"א קונן בבכי שכל ימיו היו שוין לטובה, והוא מחייב את כולנו כמי שגדל בבית פשוט ללא כשרונות מיוחדים ועלה ונתעלה כל ימיו, לגדול כפי שנתעלה לעשות רק רצון קונו.

לאחר מכן המשיך מסע הלוויה לישוב רכסים. שם הגיעה המיטה להיכל ישיבת "כנסת חזקיהו", שבה הוסרה הפרוכת מארון הקודש, אלפים רבים סובבו את היכל הישיבה ומבואותיה הרבים, ומיררו בבכי על סילוקם של אביהם הנערץ.

פתח את מסכת ההספדים הגאון רבי יהושע מן שליט"א ראש הישיבה, בזעקו – 'פתח ההוא ספדנא וספד, צדיק כתמר יפרח', המאפיין של התמר שכשמגיע לגבהים אין לו קשר למה שמתרחש למטה, אך הפירות שלו נוטים כלפי מטה, וזה מאפיין את אישיותו של המשגיח הוא היה גבוה בגבהי מרומים שכל העת גדל במחיצת קמאי, אבל המבט שלו היה כל העת כלפי מטה לרומם את הבחורים והתלמידים כאן בישיבה ובכל מקום שיעלו אף הם בעלייתו, וזו היתה משאת חייו כל ימיו, ועתה אבדנו כל זאת.

הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א ראש ישיבת עטרת ישראל קונן בקול נהי, שכל חייו חי כאדם העושה רצון קונו, והוא שידע וראה גדולי עולם שצמחו באמת, ידע כיצד לגדול ולהתרומם כמותם, והיה סמל לגדלות האדם בכל עבודת האדם בימי חייו בתכלית השלימות, הכל ידעו כמה היה לצידו של מרן המשגיח הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצוק"ל, אך לא רבים מכירים כמה היה מרן המשגיח זצוק"ל העריכו ללא גבול ממש, והוא המשיך ברמה את גדולי המוסר והיראה מדורות קמאי בהדרתם ותפארתם.

הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א ראש ישיבת פוניבז' זעק בקול מר, שקשה הוא הדבר לספוד למי שהיה למעלה משבעים שנה ידיד ורע, ונאמר בסנהדרין, ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ, מה טיבם של שבעת הימים, אמר רב אלו ימי אבלות של מתושלח, ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות לבוא, והיינו שהספד של צדיקים מעכב את הפורענות, וכפי שנאמר גדולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו, שעבורו זה כמו שריפת היכלו.

וכשהקב"ה ברא את האדם נאמר נעשה אדם בצלמינו ובדמותינו, והדבר קשה מה שייך לעשות כצלמו וכדמותו, וכי יש לו דמות וצורה, אלא שהתורה שלומד בה הת"ח היא דמות אלוקים, וככל שהאדם שקוע בתורה והיא מגדלתו ומרוממתו, זוכה הוא לכך. וזה היה הנפטר הגדול שכל ימיו זכה לקיים רצון קונו, שהיה שייף עייל ושייף נפיק וגריס באורייתא תדירא ולא החזיק טיבותא לנפשיה. כן אמר שעליו ניתן לומר צדיק יסוד עולם כי הוא החזיק את העולם בצדקותו, כמי שכל ימיו עמד בכל מכמני העליה.

הגאון הגדול רבי דב לנדו שליט"א ראש ישיבת סלבודקה באומרו, קשה עלי מאד להספיד רע ותיק אהוב ונערץ זה עשרות עשרות שנים עוד מימי בחרותינו בהסתופפינו בצל קורת הישיבות הקדושות שלמדנו בהם, הגאון הצדיק דגול ומרומם בטוהר ליבו וברום מעלותיו שהפליאו כל אלה שהכירוהו מורנו רבי דב יפה זצוק"ל.

ואומר כמה דברים כאשר ראוי לכבוד נשמתו הטהורה שעלתה לגנזי מרומים ואנו מלווים אותו לבית עולמו ומנוחתו. המהר"י אדרבי בספר דרשותיו ממשיל את פטירת האדם לעולמו לגניזת בגדי לבן של כה"ג לאחר שעבד בהם את עבודת יוה"כ במקום שיפשוט אותם, שכך הוא כל איש ואיש מישראל להקב"ה, וחייב לעבוד ולשרת להקב"ה בהיותו בבגדי לבן בעוה"ז, כלומר שילבש מידות טובות ויתנהג בדרכי מישרים שהם בגדי לבן, על דרך שאמר הכתוב לעולם יהיו בגדיך לבנים, שיהא שלם במדות שהם מכונים בגדים, ופטירת האדם בבוא יומו דומה לגניזת בגדי לבן הראויים לעבודה ונגמר תפקידם והם נגנזים.

כמה נאים ומתאימים הדברים לנפטר הדגול הגאון הצדיק נשגב בצדקתו, שעבד ושירת להקב"ה בהיותו בעוה"ז בלובן בגדי מידותיו היקרות והחמודות מפז ומתוקות מנופת צופים, ורבים רבים שומעי לקחו ומושפעיו ומודרכיו שנתעלו מדברי מוסרו והגיוני ליבו מעומקא דליבו מעצותיו והדרכותיו בדרכי ה' ונתעטרו מחמתם בכתר התורה והיראה ולהיות משכנם בבית ה' ללמוד תורתו ולעבדו בלבב שלם.

ועתה אבלים המה על הלקח מהם המאור הגדול שהאיר לפניהם לעלות במסילה העולה בית קל, ועימם אבלים אנו כולנו וכל בית ישראל על העדר מאיתנו האור הגדול שדורינו נאות לאור צדקתו תפארת תהלוכותיו נועם מוסרו וטוהר לבבו.

ואוסיף עוד דברים הנוגעים לכל רעיו ומכיריו עוד מימים מקדם. תמיד היינו רעיו ומכיריו רואים בו עוד אז בימים ההם ימי הנעורים בתור איש המעלה שכל מעשיו ותהלוכותיו היו קשורים באמת וביושר בטוהר לבב, רחוק רחוק מהמית העוה"ז ודבוק בארחות התורה והעבודה, והיה בעינינו לשם ולתפארת. ואזכיר את גודל התדבקותו הנפלאה בלב ונפש ברבינו הגדול החזו"א זצוק"ל שתמיד תמיד היו שופעים ממנו אמרות וספורי מעשים מאלפים ומרוממי נשמות והכל בחשקת הלב וברוב חן וטעם שהדביק בהם את כל מאזיניו.

הגאון רבי משה יעקובי שליט"א רב קהילת מאורות התורה ספד לו נרגשות, בתארו שהעיר רכסים ללא עטרת המשגיח אינו אותו מקום, וכולנו חשים בבחינת יתומים היינו ואין אב, וכל מהותו היתה שליח של גאוני קמאי לדורינו.

הגאון רבי עובדיה ברוידא שליט"א מראשי הישיבה, קונן בבכי בזעקו נפלה עטרת ראשינו, באותה שעה שנסתלק משה רבינו נאמר שמים בוכים ואומרים אבד חסיד מן הארץ, ועל המשגיח ניתן לומר את שהיה רגיל לומר לכל ואתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך, בכל מצב השאלה היא רק מה הקב"ה דורש מעמנו, כי כך היתה כל מציאותו.

הגאון רבי משה תנעמי שליט"א המרא דאתרא, קונן בתארו, רוכב בתארו שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק, כל ראשי הישיבה שנסתלקו ששים ושמחים בבוא אליהם המשגיח זצוק"ל, כי הוא היה הלב של כל העיירה הקהילה והישיבה, ומי יודע כמה צרות נמנעו בזכות המצאותו בקרבינו, וביקשו שימשיך להתפלל על כולנו גם בהיותו במרומים.

בשעת מסירת הידיעה נמשך מסע ההספדים מהמרא דאתרא וראש הישיבה לצעירים הגאון רבי יעקב מאיר זוננפלד שליט"א, חתנו הרב הגאון רבי שלום חיים וייס שליט"א משגיח ישיבת זכרון מיכאל בזכרון יעקב, ובנו הרב הגאון רבי צבי שליט"א ר"מ בישיבת קרן אורה בכרמיאל, כשלאחריהם נטמן בבית החיים ביישוב, כשהמוני תלמידיו בראשות גדולי תורה ויראה ראשי ישבות ומרביצי תורה, בהם הגאון הגדול רמ"צ ברגמן שליט"א, מלווים את זקן המשגיחים זצוק"ל מגדולי מנחילי תורת המוסר והדעת בדורינו.

המשגיח זצוק"ל הותיר אחריו דור ישרים מבורך, הרבנים הגאונים, בניו: רבי צבי שליט"א ר"מ בישיבת "קרן אורה" בכרמיאל, רבי מרדכי שליט"א מרבני בית המדרש " פרידמן" בישיבת מיר בירושלים. וחתניו: רבי שלום חיים וייס שליט"א משגיח בישיבת "זכרון מיכאל" בזכרון יעקב, רבי יונתן אבר שליט"א משגיח בישיבת "היכל יצחק" בירושלים, רבי דניאל ארנפרוינד שליט"א משגיח בישיבת תפרח, ורבי נתן שרון שליט"א מחשובי הלומדים בבני ברק, נכדים ונינים הממשיכים במורשתו המופלאה.

ת.נ.צ.ב.ה.

(ש)